23רש"י איחר מזונות לארי והכישו. עי' תורת חיים סנהדרין דק"ח ק' מנ"ל דהי' ארי. ועוד לחה איחר, ותי' עפ"מ דאיתא שם דארי יכול לחיות בלי מאכל לא בציר מששה ימים ולא יותר מי"ב, וי"ל דנח נמי הי' מסופק בזה השיעור דהזנה כמה, וכשבא אליו בשביעי ולא רצה לאכול דעדיין הו"ל אישתי' זנתי' כמ"ש בגמ' ולא חזר אליו להאכילו עד איזה ימים. ואח"כ הכישו, וכ"כ בספר קול יהודה בסנהדרין שם, ובפנ"י:24וימחו. עי' ראב"ע זאת תשובה על חסרי הדעת מאחינו שאומרים שלא הי' המבול בא"י. וכן הביא בנח"ק, ותמוה שהרי הוא פלוגתת ר"י ור"ל בזבחים דקי"ג אי ירד חבול לא"י. וכבר הק' שם תוס' ממדרש ע"ש. ובאבי עזר תי' בדוחק, וי"ל עפמ"ש הרמב"ן ח' י"א בשם פרקי דר"א אף למ"ד שלא ירד המבול לא"י אבל המים הי' אף בא"י כי לא הי' גדר לעכב המים שלא יבואו בכל ארצות ע"ש. והוא בפדר"א פכ"ג. וא"כ א"ש המעיין בלשון הראב"ע שלא כ' שלא ירד המבול בכל הארץ רק שלא הי' המבול בכל הארץ וזה באמת חסרי הדעת אומרים כי על זה ליכא כלל פלוגתא, ורק הפלוגתא אי ירד המטר ומבול מן השמים לא"י או לא אבל באמת המים הי' בכל הארצות וא"ש. ולזה הערני ידידי הרה"ח ר' פייביש לוריא נ"י מפה: והנה בחולין דכ"ז ב' דגים א"צ שחיטה דכתיב את כל דגי הים יאסף להם באסיפה בעלמא סגי, ועי' בתשו' מהרשד"ם חיו"ד סי' ח' דדגים שמתו בתוך המים אסורין דאסיפה הוא במקום שחיטה ובעי אסיפה מחיים ע"ש והוא שיטת ר' סעדי' גאון, והובא בכ"מ פ"א ה"ג משחיטה ועב"י וב"ח ופרישה יו"ד סי' י"ג ובקרית ספר ובעל העטור ה' שחיטה ועי' בס' הנדפס מחדש בירושלים תורה שלמה בראשית אות תרפ"א מ"ש באריכות מזה ועי' ב"ר פ"ז דיעקב איש כפר נבוראי הורה דצריכים שחיטה ושלח לו ר' חגי דחייב מלקות. והנה הק' מגמ' מפורשת בכריתות ד"ו דגים וחגבים כולו היתר דל"ב שחיטה. ולרס"ג משכחת דאסור במתו תוך המים ודבריו נדחו מהלכה. והגה"ק מפילץ ז"ל הקשה לגיסו לאדמו"ר הגה"ק מגור בעל שפת אמת זצ"ל לפמ"ש הרמב"ן דלכך הותר לנח בעלי חי משום דכולם ניצלו בזכותו לפיכך מותרין לו עי' בפ' בראשית א' כ"ט. ועי' בקדושת לוי, א"כ לפי"ד חז"ל מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים, א"כ האיך הותרו דגים שלא הי' בגזרות מבול ולא ניצלו בזכות נח. והשיב לו דאי' במדרש ורמב"ן ח' כ"ג שכל הבריות שבים היו אז בים אוקיינוס, שהרי במבול הי' המים רותחין, ואף דגים לא היו יכולין לחיות בהם, רק ברחו למרחוק לאוקיינוס וא"כ אי לאו זכות דנח לא הי' רשאין לשוט לאוקיינוס, וא"כ מה שמצויין בשאר המקומות רק בזכות נח ודפח"ח. וערמב"ן נח ט' ג' עה"פ דכל רחש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה שבזה נכללו להיתר גם דגי הים כי כולם נקראים רמש ע"ש נראה שהרמב"ן הרגיש בזה שלא נימא דדגים נשארו באיסורן שלא ניצלו בזכות נח, וקמ"ל קרא דגם הם בכלל בע"ח, ובכל"ח פ' בראשית העיר בזה, ובקול תורה שנה ב' סי' ז' נדפס זאת ממני:
